הנה הסבר מקוצר על שני הסוגים הללו של סקרים:
זיהוי שלבים:
זיהוי נכונות לסיכונים: זיהוי הנכונות לסיכונים ולתקריתם. זה כולל את זיהוי כל האסטרטגיות, התהליכים והמערכות החשובות לתפעול הארגון.
זיהוי הסיכונים: ניתוח וזיהוי סיכונים שונים שעשויים להשפיע על הארגון, כמו סיכונים ארגוניים, טכנולוגיים, חוקיים וכלכליים.
הערכת חשיבות: דירוג של חשיבות כל סיכון על פי פרמטרים כמו השפעה, היעילות, והפסקי דעת.
הערכת סיכונים:
מדידת הסיכון: ערכת הסיכון משלבת גישות כמו היערכות כמותית, הערכת תמריצים, והערכת התמקדות על הסיכונים החמים.
הערכת נזקים: בדיקת הנזקים הפוטנציאליים מכל סיכון במידה שהתרחש.
ניהול סיכונים:
קביעת רמת סיכון מקובלת: קביעת רמת סיכון מקובלת בארגון והקבעת אם נדרשות פעולות תיקוניות או חירום.
תחזוקת סיכון: הפעולות לתחזוקת הסיכון ולעדכונו כך שישמר על אמינות.
תחום הבדיקה:
בדיקת התחברות וגישה: זיהוי של התחברויות מחוץ למערכת וניהול הגישה למשתמשים בפנים למערכת.
בדיקת קריפטוגרפיה: בדיקה של הגנה על נתונים באמצעות כלים כמו הצפנה.
בדיקת חשיבות:
בדיקת חשיבות המידע: בדיקה על רמת החשיבות של המידע והתמקדות באמצעים פנימיים וחיצוניים לשמירה עליו.
בדיקת איתור והסרה: בדיקת אמצעים לאיתור והסרת מידע רגיש או מיותר.
ניהול יציבות:
בדיקת הפעלת המערכת: בדיקה על יציבות פעולת המערכת בכל תנאי הפעולה.
בדיקת ניהול אבטחת מידע: בדיקה על יכולת המערכת לנהל ולעדכן את מדיניות האבטחה.
סקרי סיכונים ומערכות אבטחת מידע הם כלי חשוב בפרקליטות הארגונית להבטיח את עמידותם ואבטחת מידעיהם.