הנה הסבר על שני הסוגים המרכזיים של בדיקות חדירה - אפליקטיביות ותשתיתית:
בדיקות חדירה אפליקטיביות:
תחום הסקירה:
כאשר מבוצעת בדיקת חדירה אפליקטיבית, המתקפה מתמקדת ברמת האפליקציה עצמה. זה כולל אפליקציות וכלי תוכנה מסוימים.
זיהוי נקודות חולשה:
מומחי אבטחת מידע מנסים לזהות ולנצל נקודות חולשה בקוד של האפליקציה. זה יכול לכלול חולשות בתהליכי קוד, בטיפול בקלט משתמש, ובניהול הפלאפורמה הפנימית של האפליקציה.
בדיקת תקיפות נפוצות:
בדיקת עמידות מול סוגיות ידועות ותקיפות נפוצות כמו SQL Injection, Cross-Site Scripting (XSS), Cross-Site Request Forgery (CSRF), ועוד.
בדיקת אובטניקציה והרשאות:
בדיקה של הפעולות שניתן לבצע והמידע שניתן לגשת אליו על ידי משתמשים עם הרשאות שונות במערכת.
בדיקות חדירה תשתיתיות:
תחום הסקירה:
בבדיקות חדירה תשתיתיות, המתקפה מתמקדת במרמורי התשתית - רשתות, שרתים, נתבים, ותשתיות פיזיות נדרשות לפעולת המערכת.
זיהוי חולשות אבטחה:
בדיקה של פרטי הגישה לתשתיות והגדרת האבטחה שלהן, כולל בדיקת רמת התקני אבטחה ותקנות בתחום.
בדיקת גישה חיצונית:
בדיקה של האבטחה של נקודות החיבור לרשת מהחוץ, כמו חומת האש, הגדרות VPN, ונקודות חיבור אחרות.
בדיקת רמת התקניות:
בדיקה של התאמה לתקנים מקובלים כמו ISO 27001 ותקני סייבר פרוטקט 2.0, והבטחת יעילות בעמידות וביציבות.
בדיקות תקיפה מתקדמות:
בדיקה של עמידות התשתית לתקיפות מתקדמות כמו סייבר-תקפות חכמות, תקפות דוס, וכדומה.
במקום המובן, כל בדיקת חדירה אמינה ויעילה דורשת התמקדות בשילוב של בדיקות אפליקטיביות ותשתיתיות כדי להבטיח עמידות מקסימלית מול איומים פוטנציאליים.